פריקת עצם הבריח – המפרק האקרומיוקלביקולרי ACJ – פציעה נפוצה בקרב ספורטאים
פריקת כתף במפרק האקרומיוקלביקולרי יכולה להיות חלקית או מלאה. פציעה זו אופיינית מאוד לספורטאים לאחר נפילה, בתאונות דרכים, וכן שכיחה ברוכבי אופניים.
מדובר למעשה בפרדות של עצם הבריח-קלביקולה מהעצמות אליהן היא מתחברת וכתוצאה מכך ניתן לראות כי עצם הבריח למעשה מתרוממת ועולה כלפי מעלה. מדובר בפציעה הגורמת לכאבים רבים ובדרגות הגבוהות מהווה מגבלה ניכרת לתפקוד , עבוד פיסית ופעילות גופנית.
לד”ר תבור חובב, מנהל היחידה לניתוחי ארתרוסקופיה ופציעות ספורט במרכז הרפואי קפלן, יש ניסיון רב בנושא זה וביצע לא פעם ניתוח לפריקת הכתף ועצם הבריח במפרק ה ACJ בדרגות חומרה שונות. כמומחה לניתוחי ארתרוסקופיה של הכתף והברך ובטיפול בפציעות ספורט נוספות, ד”ר חובב מכיר היטב את הנושא ואת צרכיהם המיוחדים של ספורטאים. כמנהל היחידה במרכז הרפואי קפלן, ד”ר חובב מלווה קבוצות ספורט מקצועיות רבות מן הליגות הבכירות, וזאת בענפי הכדורסל, הכדורגל והכדוריד, כמו גם טיפול בספורטאים חובבים. כמו כן, ד”ר חובב הוא ספורטאי חובב בעצמו המשתתף בתחרויות אופניים מקצועיות ובמרוצי מרתון, וניגש אל הטיפול בפגיעות של ספורטאים במלוא ההזדהות, האמפתיה והשאיפה להשיבם לפעילות מהר ככל האפשר.
דרגות חומרה של פריקת כתף במפרק ה ACJ –
פריקת כתף במפרק האקרומיוקלביקולרי ACJ עשויה להופיע בקרב ספורטאים בדרגות חומרה שונות, והן משפיעות באופן מהותי על אופן הטיפול. קיימות 6 דרגות של פריקת כתף במפרק ה ACJ המסווגות לפי חומרתן ולפיהן מתקבלת החלטה על אופן הטיפול.
למשל, בדרגת החומרה הקלה ביותר אין תזוזה כלל של עצם הבריח ושל המרפק ורק ישנה רגישות שלו. בדרגה הבאה ישנה- דרגה שניה- קיימת תת פריקה שאיננה מלאה, ואילו בדרגה השלישית יש פריקה מלאה מאה אחוז. ישנן דרגות חומרה נוספות כמו פריקה אחורית (דרגה רביעית), ופריקה גבוהה של עצם הבריח מעל ל 300 אחוזים (דרגה חמישית), ופריקה תחתונה מתחת לזיז הקורקואיד (דרגה שישית).
בשתי הדרגות הראשונות והקלות יומלץ לרוב על טיפול שמרני שכולל קיבוע במתלה לשלושה שבועות, ובהמשך שיקום פיזיותרפי לחיזוק השרירים ושיפור התנועה. כל זאת לתקופה של כחודש וחצי כאשר רוב הספורטאים משיגים החלמה טובה. בדרגה השלישית – החלטה מתקבלת לפי המטופל, דרגת פעילות ושאיפתו לחזור לפעילות ברמה גבוהה ועומס רב. כאן לרוב מתחילים גם כן בניסיונות לטיפול שמרני שיכול להספיק ולהביא להחלמה טובה, בפרט אם הספורטאי אינו עוסק בפעילות גופנית אינטנסיבית. ואולם, אם הוא עוסק בפעילות גופנית ברמה גבוהה (הדבר נכון גם לגבי אנשים שאינם ספורטאים אך בעבודתם נדרשים להרמה של משאות כבדים), הרי שבמרבית המקרים יהיה צורך לבצע ניתוח פריקת כתף וכן קיבוע בדרכים שונות.
כמובן שבדרגות הגבוהות של הפריקה – דרגה ארבע עד שש- הטיפול המתקבל לרוב הוא טיפול ניתוחי.
בכל מקרה, את האבחנה מבצעים בדרך כל באמצעות צילום רנטגן שאותו מכוונים אל מפרק ה- ACJ, כאשר במקרים מסוימים גם מבצעים את הצילום תוך החזקת משקל של כחמישה קילוגרמים כדי לקבל תמונה יותר מדויקת של חומרת הפגיעה.
הניתוח לרוב מבוצע בשיטה פתוחה, במהלכו מוחזרת עצם הבריח למקומי, ומקובעת בשיטות שונות חזרה לרוב על ידי שתל מלאכותי. במקרים מסוימים ניתן לבצע את הניתוח גם בשיטה של ארתרוסקופיה.
לפרטים נוספים על פריקת כתף חלקית, ולקביעת פגישת ייעוץ עם ד”ר תבור חובב, התקשרו לטלפונים 073-3300100 או 08-9702314.
