כיצד מזהים קרע ברצועה בברך? סימפטומים, גורמים ואבחון
מפרק הברך האנושי הוא פלא ביו-מכני יוצא דופן, המאפשר לנו לעסוק בפעילויות גופניות שונות, מהליכה וריצה ועד להשתתפות בתחרויות ספורט תובעניות.
גם אצל אלה מאיתנו שאינם עוסקים בפעילות פיסית מאומצת, הברכיים עובדות קשה ונמצאות רוב הזמן תחת עומס גדול, הנובע ממשקל הגוף ומכוחות פיזיקליים שונים שמופעלים עליהן שוב ושוב, במשך עשרות שנים. אצל ספורטאים, או אנשים שעבודתם כרוכה במאמץ פיסי של הרגליים, העומס גדול אף הרבה יותר.
הרצועות הצולבות – הקדמית והאחורית, הן בעלות תפקיד ראשי בשמירה על יציבותם ושלמותם של מפרקי הברכיים. מאמר זה מתעמק בנושא קרע ברצועות הברך, שעלול להיווצר בכל אחת מהרצועות הצולבות, בוחן את הסיבות והתסמינים של קרע ברצועה, מסביר על קרע חלקי וקרע מלא, ומפרט את דרכי האבחון של פגיעה מסוג זה.
תפקיד הרצועות הצולבות בברך
מפרק הברך, המפרק הסינוביאלי הגדול ביותר בגוף, הוא צומת המחברת בין שלוש עצמות: עצם הירך, עצם השוק ופיקת הברך. עמוק בתוך המפרק, ממוקמות שתי הרצועות הצולבות – האחורית (PCL) והקדמית (ACL).
הצולבת הקדמית מחברת בין החלק הקדמי של השוקה לחלק האחורי של עצם הירך בצורה אלכסונית. חיבור זה מונע מעצם השוק לנוע רחוק מדי קדימה ביחס לעצם הירך, ומבטיח יציבות במהלך פעילויות הכרוכות בעצירות פתאומיות או שינויי כיוון.
הצולבת האחורית מחברת באלכסון בין החלק האחורי של עצם השוק, לחלק הקדמי של עצם הירך, מונעת מעצם השוק לנוע לאחור יתר על המידה, ובכך משמרת את יציבות הברך במהלך פעילויות המערבות תנועה לאחור.
גורמים לפגיעות ברצועה הצולבת הקדמית
- פציעות ללא מגע ישיר –
עצירה או שינוי כיוון פתאומיים במהלך פעילות פיסית (ספורטיבית, או אפילו שגרתית), גורמים להפעלת עומס על הרצועה הקדמית. אם העומס גדול מדי, הוא עלול להוביל לקרע.
קרעים שנגרמו מסיבה זו נפוצים אצל ספורטאים בענפי ספורט כגון כדורגל או כדורסל, הדורשים עצירות פתאומיות המלוות בשינויים מהירים בכיוון התנועה, וביצוע סיבובים. - פציעות כתוצאה ממגע ישיר –
חבלות ישירות במפרק הברך כתוצאה מתאונה, או מכה חזקה. - נחיתה לא נכונה –
נחיתות מקפיצות או נפילות שמבוצעות בצורה לא טובה, כשהברך במצב פגיע.
גורמים לפגיעות ברצועה הצולבת האחורית
פגיעות ברצועה האחורית פחות נפוצות מאשר ברצועה הקדמית, אך הן עלולות לקרות בעיקר מהסיבות הבאות:
- פגיעה ישירה –
טראומה, כגון תאונת דרכים או נפילה על ברך כפופה, עלולה לגרום לקרע בצולבת האחורית. - מתיחת יתר –
מתיחת יתר של מפרק הברך, האופיינית לענפי ספורט כגון התעמלות (קרקע, מכשירים) או היאבקות.
קרע חלקי ברצועה לעומת קרע מלא
קרעים ברצועות הצולבות יכולים להשתנות בחומרתם ולנוע בין קרע חלקי לקרע מלא. הבנת ההבדל בין סוגי הקרעים, חיונית לאבחון וטיפול נכונים.
- קרעים חלקיים –
מקרים שבהם חלק מסיבי הרצועה נותרים שלמים, בעוד שאחרים נקרעים. קרעים חלקיים יכולים להיות שונים בחומרתם, כאשר חלק מהסיבים מושפעים באופן מינימלי, ואחרים נפגעים באופן נרחב יותר.
התסמינים של קרע חלקי עשויים להיות פחות קשים מאלו של קרע מלא, אך גם קרע חלקי עלול לגרום לכאב, נפיחות וחוסר יציבות.
בהתאם להיקף הפציעה, קרעים חלקיים עשויים להיות מטופלים באופן שמרני באמצעות פיזיותרפיה ושיקום, אך במקרים מסוימים, יחייבו התערבות כירורגית לתיקון או לשחזור החלק הפגוע של הרצועה. - קרעים מלאים –
מקרה שבו כל הרצועה נקרעת, מבלי שנותרים בה סיבים שלמים.
בדרך כלל, התסמינים במקרה כזה הם חמורים יותר וכוללים כאבים עזים, נפיחות בולטת לעין, ותחושת חוסר יציבות משמעותי של הברך.
במקרים של קרעים מלאים, התערבות כירורגית היא לרוב אפשרות הטיפול המועדפת, במיוחד עבור אנשים המעוניינים לחזור לבצע פעילות גופנית אינטנסיבית והיא כרוכה בניתוח שחזור שבו מחליפים את הרצועה הקרועה בשתל.
קרע ברצועה בברך – תסמינים
כאשר מתרחש קרע באחת הרצועות עשויים להתלוות אליו מגוון תסמינים:
- כאב – מורגש מיידית ברגע הפגיעה וגם אחריה. הכאב משתנה בחומרתו ובתנוחות בהן הוא מופיע בהתאם לחומרת הפגיעה ולרצועה הצולבת שבה התרחשה.
- נפיחות – מופיעה בברך תוך שעות בודדות מזמן הפגיעה. כאשר הקרע מתרחש ברצועה הצולבת האחורית, הכאב והנפיחות יופיעו בעיקר בחלק האחורי של הברך.
- אובדן היציבות – מאחר שיציבות מפרק הברך תלויה באיזון שמספקות שתי הרצועות הצולבות, קריעה של כל אחת מהן עלולה לגרום לחוסר יציבות ולתחושה שהברך כורעת תחת הנטל ומתקשה לשאת את משקל הגוף.
- תחושה או צליל של קריעה ופקיעה – לעיתים ניתן לשמוע צליל מובהק של פקיעה (בעיקר כשמדובר בקרע מלא) ולעיתים ניתן פשוט להרגיש את רגע הקריעה, המתבטא בתחושה שמשהו בברך השתחרר לפתע ופקע.
- פגיעה בטווח התנועה – במקרה של קרע ברצועה הצולבת הקדמית, יש קושי לפשוט ולמתוח את הרגל במלואה. במקרה של קרע ברצועה הצולבת האחורית, יש קושי בכיפוף ובפשיטה מלאה של הרגל.
- צליעה וקושי בהליכה – תלוי בחומרת הפגיעה.
כיצד מאבחנים קרע ברצועות?
האבחון כרוך בבדיקה גופנית יסודית, סקירת ההיסטוריה הרפואית ושגרת הפעילות של המטופל, ובדיקות הדמיה כגון MRI.
בבדיקה הגופנית יש מספר מבחנים שהאורתופד מבצע, המסייעים בידיו לקבוע האם מדובר בקרע ברצועה הקדמית, או האחורית:
- בחשד לקרע ברצועה הקדמית – האורתופד יבצע אחד או יותר משלושה מבחנים מקובלים: מבחן מגירה קדמית, מבחן לחמן ומבחן Shift-Pivot שנקרא גם מבחן מקינטוש.
- בחשד לקרע ברצועה האחורית – האורתופד יבצע מבחן מגירה אחורית.
חשוב להדגיש, כי ברגע שחלה פגיעה באחת מהרצועות, אם היא אינה מטופלת כמו שצריך ובזמן, היא עלולה לגרור בעקבותיה נזקים משניים למפרק הברך, כגון פגיעה במיניסקוסים, או פגיעה באחת הרצועות הבריאות.
לכן, אבחון מוקדם וטיפול מתאים יכולים לשחק תפקיד משמעותי בהחלמתו של המטופל ובבריאות הברך לטווח ארוך.
מידע נוסף אודות ניתוחי שחזור רצועות צולבות (קדמית ואחורית) ובעיות ברכיים אחרות ניתן למצוא כאן.
אם אתם סובלים מבעיות ברכיים באופן כללי, או שזיהיתם אצלכם אחד או יותר מהתסמינים שהוזכרו, מהרו להגיע לאבחון אצל אורתופד מומחה.
שמי דר’ תבור חובב אורתופד מומחה, ותיק ומנוסה ומנהל היחידה לניתוחי ארתרוסקופיה ופציעות ספורט בבית החולים קפלן.
לתיאום ביקור אבחון וייעוץ, צרו קשר:
בטלפונים: 073-330-0100, 073-380-8877 | באימייל: drtavorh@gmail.com | בעמוד “צור קשר” באתר
