המפרק האקרומיוקלביקולרי בכתף

המפרק האקרומיוקלביקולרי  ACROMIOCLAVICULAR JOINT-ACJ-   בכתף-
מפרק ה ACJ הינו המפרק בין עצם הבריח (קלביקולה) ובין  זיז האקרומיון של עצם השכם.
מפרק  זה מיוצב על ידי מעטפת המפרק וכן על ידי רצועות המחברות  את עצם הבריח לזיז גרמי הנקרא קורקואיד.  רצועות אלו נקראות –קורקו-קלביקולר ליגמנט , קונואיד וטרפזואיד.

פציעות של מפרק זה שכיחות בקרב ספורטאים בעיקר לאחר נפילה עם יד פשטוה לפנים, במהלך משחק וכן בתאונות אופניים.
נהוג לחלק את פריקות ה ACJ למספר  דרגות ( לפי  לפי ROCKWOOD )   על פי דרגת התזוזה של עצם הבריח בצילום –

דרגה I  – ללא תזוזה , רגישות במפרק
דרגה II – תת פרקיה לא מלאה של המפרק
דרגה III פרקיה מלאה  100% של המפרק
דרגה IV – פריקה אחורית של המפרק
דרגה V פריקה גובהה מעל 300% של עצם הבריח
דרגה IV פריקה תחתונה מתחת לזיז הקורקואדי.

אבחנה של  פציעה ופריקה  של מפרק ה ACJ לרוב נעשית  בצילום רנטגן פשוט המכוון למפרק ה ACJ  לרבות צילום ספציפי מכוון למפרק – צילום שנקרא  ZANCA VIEW. לעיתים יבוצע צילום מכוון עם נשיאת משקל של כ 5 ק”ג על מנת לקבל תמונה מדויקת יותר במקרי ספק.

הטיפול בפציעה זו נקבע על פי דרגת הפציעה ורמת הפעילות של המטופל.

בדרגה I-II לרוב הטיפול הוא שמרני – הכולל קיבוע במתלה למשך של כ 3 שבועות ולאחר מכן שיקום בפיזיותרפיה לשיפור התנועה וחיזוק השרירים. נדרשת תקופת החלמה של כ 6 שבועות לרוב. מרבית הספורטאים והמטופלים מחלימים היטב מפציעה בדרגה . I-II

דרגה III  – נחשבת לדרגת ביניים וכאן יש להתאים בקפידה את הטיפול המתאים למטופל תוך התחשבות בגיל , רמת פעילות או עבודה פיסית.

לעיתים גם בפציעה בדרגה III  ניתן לטפל באופן שמרני עם החלמה מספקת . במידה ומדובר במטופל שאינו מאוד פעיל, אינו עוסק בפעילות גופנית ברמה גבוהה, או שאינו עובד בעבודה פיסית, כי אז ניתן לנסות ולטפל באופן שמרני על ידי קיבוע במתלה ולאחר מכן ניסיון שיקום בפיזיותרפיה . לעיתים קרובות טיפול שמרני כגון זה מביא לתוצאות מספקות. אך יש לזכור כי יתכן וימשכו כאבים במפרק ה ACJ בעיקר בעת פעילות פיסית מאומצת.
יחד עם זאת, במידה ומדובר במטופל  שהוא ספורטאי או עוסק בפעילות גופנית אינטנסיבית לרבות עבודה פיסית הכרוכה בהרמת משאות כבדים וכדומה, כי אז , לרוב יידרש טיפול ניתוחי לשחזור המפרק וקיבוע בדרכים שונות.


בדרגות הגבוהות יותר  של פריקת ה ACJ – , קרי דרגה IV ואילך-  כאן לרוב ההמלצה היא לטיפול ניתוחי. 
הטיפול הניתוחי נעשה בדרך כלל בשיטה פתוחה, כאשר במצבים של פציעה שהיא מעבר ל 3 שבועות מתבצע גם חיתוך של קצה עצם הבריח על מנת לאפשר למפרק לחזור למקומו.

בניתוח עצמו מבוצע שחזור וקיבוע המפרק בדרכים שונות, על פי הניסיון והעדפת הרופא המטפל, למשל:

  • ניתוח הנקרא Weaver-Dunn – חיתוך קצה עצם הבריח וקיבועה בעזרת העברת רצועה קורקואקרומיאלית CAL .
  • קיבוע באמצעות פלטה  HOOKPLATE .
  • קיבוע באמצעות עוגן וכפתור   .TIGHTROPE
  • שחזור וקיבוע על ידי שתל גיד הנלקח מהמטופל עצמו או מתורם.
  • קיבוע ושחזור על ידי רצועה מלאכותית הנקראת LOCKDOWN .

 

לאחר הניתוח נדרש קיבוע במתלה למשך של כ 3-4 שבועות ולאחר מכן שיקום בפיזיותרפיה.

בסה”כ אחוזי הצלחה של טיפול ניתוחי במפרק ה ACJ הם גבוהים ומוצלחים עם אחוז גבוה של שביעות רצון המטופלים.

יחד עם זאת , יש לזכור כי גם לאחר ניתוח יתכנו כאבים מידי פעם  באזור מפרק ה ACJ  בעד כשליש מהחולים ויותר.
כמו כן יתכנו סיבוכים כגון פגיעה בעצבים , זיהומים, פגיעה כלי דם, שבר של זיז הקורקואיד  וכדומה.

פציעה של מפרק ה אקרומיוקלביקולרי- דרגה III-IV .
לאחר ניתוח ושחזור המפרק על ידי רצועה מלאכותית LOCKDOWN .
pic1
דילוג לתוכן